שאלה: איך הגעת להחלטה לעלות ארצה וכמה זמן אתה גר בארץ?
ג'יי: רציתי להיות חלק מההיסטוריה של העם היהודי ואני מאמין שהיא תיקבע בישראל. אנחנו גרים ברחובות מאז עלייתנו לפני שש שנים.

שאלה: האם יש לך קשר אישי עם צרכים מיוחדים? איך התפתחה ההתעניינות המיוחדת שלך בצרכים מיוחדים?
ג'יי: בהתחלה, הקרן שלנו השקיעה תמיכה בילדים עם צרכים מיוחדים כי הרגשנו שלכל ילד יהודי יש זכות לחינוך יהודי – זהו עניין של הגינות. ההשקעה הראשונה שלנו היה עם ארגון CJP – ארגונים פילנתרופיים יהודיים משולבים בבוסטון עם תוכנית בשם
Day School Initiative
– יוזמה לבתי ספר יהודיים. ההשקעה שלנו אפשרה לילדים עם צרכים מיוחדים גישה לחינוך יהודי באחד מ-14 בתי ספר יהודיים באזור בוסטון רבתי.

לאחר ההשקעה הראשונית הזאת, האחיין שלי אובחן כלוקה באוטיזם. זה הביא את הנושא הביתה עבור המשפחה המורחבת שלי.

שאלה: למה לדעתך שילוב של אנשים עם צרכים מיוחדים בקהילה היהודית ובארץ כל כך חשוב?
ג'יי: כעם, יש לנו חובה לכלול כל אחד בחיים הדתיים, התרבותיים

והחברתיים של הקהילה. צריך לשפוט אותנו על פי מידת ההצלחה שלנו לשלב את אלו שהם הכי מאותגרים בחברה. כשמשלבים אנשים עם צרכים מיוחדים בחיי הקהילה, אנו נעשים עם יותר טוב.

שאלה: איך יכולים לשפר את מאמצי השילוב בארץ?
ג'יי: איפה להתחיל? אנחנו צריכים לחשוב על שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בכל היבט של חיים קהילתיים.

שאלה: מה ענין אותך בתוכניות שילוב של שותף עבור ילדים ומתבגרים עם צרכים מיוחדים?
ג'יי: אני מאמין ששילוב חשוב מאוד בתוכניות מתבגרים כי זה ישפיע על המודעות של החברה לגבי אנשים עם צרכים מיוחדים ויעצב גישות לדורות הבאים. בנוסף, מאוד התרשמתי מאופי המשלב של התוכנית שגם מלמד כישורים אשר יעזרו למתבגרים עם צרכים מיוחדים במעבר מבית ספר לתעסוקה ולחיים משמעותיים.

שאלה: מה המשמעות בנתינה עבורך?
ג'יי:כאשר אנחנו תומכים בתוכנית, אנחנו מחפשים לשפר את איכות החיים של אנשים אשר מקבלים את השירותים וגם להשתמש בייחודיות של התוכנית כדי להעלות מודעות לנושא.

לחצו לחזור לניוזלטר של שותף.